הרה"ג חיים קלופט שליט"א בחיזוק מנהגי תימן

דרשה בסעודת ברית מילה טו טבת תשע"ו

כבוד ידידי הרב שאלתיאל, כמה מילים,

אנחנו אומרים בברית בברכה, אשר קידש ידיד מבטן, ברכה מיוחדת על מצות מילה, שתי ברכות נוספות להכניסו בבריתו של אברהם אבינו ואשר קידש ידיד מבטן, ?ברית קודש, מה התוכן של הברכה הנוראה הזאת

אני אספר לכם, היה צדיק אחד פעם, סיפור יפה, היה צדיק אחד שהוא היה גם חזן, יודע להתפלל יפה, ביום ראשון של ר"ה הוא התפלל את המוסף, הגיעו זכרונות, אתה זוכר, זכרנו לטובה ביום, התחיל לבכות, כמו שפעם בעלי תפילה, לא היום, ככה, משחקים, מתפלל בדבקות, וכולם התחילו להתרגש, וכולם התחילו לבכות, למחרת היה ברית בר"ה, יום שני של ר"ה היה ברית, ולפני תקיעת שופר מלים, כיבדו אותו לברך את הברכה, כורת הברית הוא מתחיל לבכות, שאלו אותו שש אנכי על אמרתך, למה אתה בוכה בברכה של ברית, לא שמענו שבוכים. אמר להם הצדיק, אתמול ברכנו זוכר הברית, זוכר, שהקדוש ברוך הוא יזכור לנו את הברית, ובכינו התפללנו, עכשיו אנחנו מברכים כורת הברית, עכשיו עכשיו כורתים את הברית עם הקב"ה. מה זה ברית, ברית זה קשר, ברית זה דבקות עם הקב"ה.

מסביר הגאון מוילנא בספר יצירה ? שלו, הוא אומר ברית כל אחד נותן משהו ואז היה הסכם הדדי, שותפות הדדית אז הקב"ה נותן לעמ"י תורה, אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, עמ"י מקדיש את התאוות שלו, את היצרים, קדושת התאוות, גם על זה אומרים אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי, אז ככה נהיה התקשרות עם הקב"ה, הקשר הראשון היה עם אברהם אבינו ע"ה אבל זה ברית מיוחדת במינו, הקב"ה כרת ברית עם אברהם אבינו, אבל הוא עשה הסכם עם א"א אתה תכניס עוד בברית, אתה יכול להכניס עוד, את הצאצאים שלך תכניס אותם לברית ואז הם נכנסים בקשר איתי, זה כמו שיש שני שותפים, שותף אחד אומר לשני תביא עוד, אתה יכול להכניס עוד שותפים, ואני מתחייב כלפיהם גם. זה הברכה שהאבא מברך להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, להכניסו אני לא הבנת למה ברכת את זה אחרי הברית, ברמב"ם כתוב שצריך לברך לפני הברית, ככה נוהגים, איש כמנהגו, על כל פנים זה היסוד של ברית שיש פה שרשרת ארוכה, מא"א ע"ה עד הרב שאלתיאל עד אבא שלו, עד אליו ומכניס את כולם בשרשרת, צאצאיו חתם בהם אות ברית קודש.

אני רוצה להדגיש כמה מילים, הרבה מדברים, אני שומע, על מנהגי יהדות תימן, אבל אני רוצה להגיד משהו התחזקות בנושא הזה.

הרבה דברים זה לא שאלה של מנהגים, הרבה דברים מה שיהדות תימן שומרת זה לא שאלה של מנהגים, זה שאלה של הלכות, הלכות שיהדות תימן שומרת על ההלכות לפי המסורת של הגדולים שלהם, לפי הרבנים, לפי הראשונים והאחרונים שהיה ביהדות ? לא היה, בזמן הראשונים היה ראשונים, היה אחרונים, היה פוסקים, יודעים מכ"י הם שומרים על ההלכות בלי קולא, בלי להתפשר.

למשל, מקודם דברנו בנושא הזה, מקודם דברתי עם כבוד הרב הגאון הרב מחפוד, אמרתי לו, הייתי בביה"כ השבת, הלכתי לשמוע קריאת התורה אצל תימנים, אני אוהב ללכת לשמוע מפעם לפעם, איך שאומרים תרגום, איך שכל אחד מברך כדינא דמתניתין, כדין הגמרא, הרא"ש מתחבט איך זה אחד קורא, סיפר לי פעם רבי פנחס קורח, שפעם בא בחור ולא ידע לקרוא, אז החזן עם המכואט קרא בשבילו אז היה שם מורי זקן אמר לו אתה תיכול והוא יברך, אחד אוכל אחד מברך, הרא"ש שואל את זה, הרא"ש נדחק להגיד תירוץ אבל יהדות תימן שומרים על הדין, הדינא דגמרא, על התרגום, אמרתי לו, זכיתי השבת לקיים את המשנה מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם, אני לא שמתי לב, אני יושב וקורא פתאום ראובן פחז כמים, הילד לא מתרגם, פתאום נזכרתי המשנה, מתי זכיתי לקיים את המשנה הזאת, משנה של אלפיים שנה, יותר מאלפיים שנה, שכחו ממנה, מי יודע מה זה, גזע הקודש של יהדות תימן שומרים את המשנה כמו אמרה, כמו שכתוב נקרא ולא מתרגם.

אח"כ באתי הביתה הסתכלתי ברש"י הוא אומר שזה הולך על הפסוק, ויהי בשכון ישראל, ולא מזכיר את הפסוק, פחז כמים, אבל אי אפשר אם יהודי תימן נוהגים כך אז זה מקור קדוש הם לא עושים סתם, אין אצליהם סתם. חפשתי בסידור רס"ג, סידור רס"ג אומר אלה המקראות נקראים ולא מתרגמים, ויהי בשכון ישראל, פחז כמים, ואוצר הגאונים מביא ככה בכל הנוסחאות של סידור רס"ג, ראסל מתיבת אלסיאוני, הוא כותב שלא מתרגמים גם ויהי בשכון וגם פחז כמים, כך למדו פשט במשנה, והקביעה שכל אחד מברך ותרגום, אני שאלתי פעם אשכנזי אחד, אמרתי לו בפרשת ויצא כתוב כמה פעמים גניבה, הכל אותו דבר, תסתכל, התרגום כל פעם מתרגם אחרת, על רחל הוא אומר ונסיבת, על יעקב ויגנוב את לב לבן הארמי, וחסיל, כל פעם הוא מתרגם אחרת, לפי הענין, אז אמרתי לו איך אפשר לקרוא בלי תרגום, אתה מתבלבל, אתה חושב יעקב אבינו גנב את לבן, לא גנב וחסיל, התרגום מפרש לנו זה פירוש התורה, בספר העתים הוא מביא תשובה של רב האי גאון שבאו כמה מערי אדום, באו לבבל, ערי אדום זה אירופה, ערי אדום, רומי, והם כנראה עשו בית כנסת ולא תרגמו, הבאנו אותם לבית הדין והלקנו אותם, שהם לא מתרגמים, התרגום ניתן למשה מסיני, שמור על המסורת הזאת, בספר העתים הוא מביא את זה, הוא מביא גם שיש כאלה שרק אחד קורא, וכל אחד מברך, זה מנהג משונה כזה, אשרי מי שיבטל את ישראל ממנהגות משונות כאלה. צריך לדעת שזה הלכה, אני רואה יהודים תימנים יקרים עוטפים את הטלית הולכים לבית הכנסת קבלת שבת, אמרתי להם זה גמרא רבי יהודה בר רבי אלעי היה יושב בסדינים מצויצים, הרמב"ם כותב את זה, מתעטף בציצית, הרקנטי כותב בשבת כתוב לדורותם, בציצית כתוב לדורותם, יש פה היקש שצריך להיות ציצית בשבת, זה הסוד הדברים האלה צריך לשמור על המסורת הזאת, על ההלכה הזאת, להתחזק בהלכה.

אני זוכר אבא היה הולך להגיד שעורים בשעריים, רבי יעקב מזרחי היה לוקח אותו על האופנוע שלו, וישבו שם שמונים תשעים יהודים עם שמלות שבאו אז מתימן, לפני שישים שנה למדו עץ חיים של האר"י ז"ל, למדו שישים יהודים עם שמלות, עם הסודו, מה זה כורך סודרא, לכו תשאלו אשכנזי, מה זה כורך סודרא, יש בגמרא כמה פעמים כי כורך סודרא אומר עוטר ישראל בתפארה, יש בגמרא לא כורך סודרא, כורך ? מה זה כורך סודרא, צריכים ללכת לתימן, יודעים מה זה כורך סודרא, יודעים מה זה כורך סודרא, לובשים את הכיפה ועל זה עושים את הכורך סודרא.

פשוט אני ראיתי בספר אבן ספיר, הוא כותב היהודים חוזרים מבית הכנסת בסוכות והאשה יוצאת לקראתם, לוקחת מהם את הלולבים ואת האתרוגים, ושמה את זה במים, ואז הוא נזכר אבל זה משנה, לוקחת אשה את הלולב מיד בעלה ומחזירתו למים, משנה, משנה כמאמרה, זה לשמור את התורה כמאמרה.

יש לנו הזכות להכיר את הרב שאלתיאל, כמה פעמים, איזה תלמיד חכם, איזה גאון הוא, מבריק, הוא בא לשיעורים הוא מבריק עם רעיונות עם סברות חזקות, כשאני הייתי ילד היינו הולכים עם אבא לקנות אתרוגים בכפרים, לא כמו שהיום יש פרדסים, היינו הולכים בכפרים, המורי היה שואל אותי, מה מצאת בסירכה, ראיתי משהו באתרוג, מצאת סירכה, זה לא מפולש, אני אראה לך בהלכה, והם מתחילים להגיד הלכות סוכה על הרמב"ם בע"פ, הלכה אחרי הלכה אומרים, אני זוכר ראיתי הרבה יהודים, רמב"ם בע"פ, שולחן ערוך בע"פ, סימנים שלמים, בשקט בשלוה, בנחת ברוגע, כך בניגון.

הייתי פעם בבית הכנסת תימני, הביאו שם שיעור היה רמב"ם ונציה, אתם יודעים מה זה רמב"ם ונציה, לפני 500 שנה, כל כרך כזה עולה עשרת אלפים שקל, או אני לא יודע כמה, כרוך עם קלף ועטוף עם בד והמורי אומר ... בית הבחירה, פרק הלכה, ואז כולם מתחילים ביחד להגיד בקול רם את ההלכה, ואח"כ הוא חוזר על זה ומסביר, ראיתי מה זה לגרס איניש והדר מיסבר, ? בית הכנסת שם למדו גמרא גיטין כל הציבור קרא, אמר להם את הדף, כל הציבור קרא עד נקודתיים, קראו בקול ולפי מנגינה, אני ראיתי שהם מבינים את הגמרא לפי המנגינה, אחד שינה את המנגינה עשו לו, הא, הא, מה אתה עושה אתה שיניתי פה את המנגינה, לא טוב, אח"כ המורי חזר ושאלו אותו קושיות התערבו, אה, מי יתננו, מי יתננו, ישראל קדושים צריך לדעת את מקור מחצבתם, לדעת לשמור את המסורת הזאת.

אנחנו יודעים שעברו הרבה תהפוכות כל היהדות, נוע תנוד הארץ כשיכור, בכל העולם גם אשכנזים גם ספרדים גם תימנים כולם היה ניסיון קשה בשנים האלה של ההשכלה ובלבלו את המח להרבה יהודים, והרבה יהודים היה צריך, ב"ה עכשיו דור רביעי ישובו הנה, חוזרים למקורות, זה דור של תשובה, המאה הזאת שלנו זה מפרשת ניצבים שחוזרים בתשובה ורואים ? ת"ח גדולי תורה, מחזקים את המסורת, יותר ויותר, מחזקים את ההלכה, צריך לדעת שכל אברך ביהדות תימן יש לו חובה גדולה, ללמוד הלכה להיות מורה הוראה בישראל שידע לפסוק לפי השת"ז לפי הרמב"ם, צריך את זה, זה פיקוח נפש.

לשמור חזק על המסורת, לשמור על ההלכה, לך תשאל יהודי אשכנזי מה זה פריסה על שמע, לך לבית כנסת תימני תראה מה זה פריסה על שמע, איך זה קדושה, אני זוכר היה אסיפה של לב לאחים, היה ר' יעקב אידלשטיין, אז הוא אמר הגיעו כמה בחורים מראש העין, לפני שישים שנה, שבעים שנה בפונוביז, כמה בחורים הגיעו, תפילת מנחה, קדוש, קדוש, כל הישיבה הסתכלו עליהם, אני אמרתי לעצמי, אוה, הם ישר צנחו פה מהגמרא, הם הגיעו פה ישר במנהרת הזמן, מהגמרא, בטח ככה אמרו בזמן הגמרא, זה לא מישהו המציא, זה מדרשים, זה הכל מדרשים, צריכים להתחזק ככה ביראת שמים, והבדילנו מן התועים,

אני אסיים, הייתי פעם סיפרתי להם על הצדיק רב מיכל יהודה, אז היה אומר לי, לנכדים העיקר להתרחק מחברים רעים, זה עיקר העיקרים, הקב"ה יעזור לנו, לא אעכב אתכם שימלא ה' משאלות לבכם לטובה, מזל טוב, תגדלו כולכם את בניכם ובנותיכם לתורה לחופה ומעשים טובים בבריאות בשמחה לאורך ימים ושנים, אתם וביתכם בכל הימים,