December 2, 2018

March 23, 2017

January 29, 2017

Please reload

Recent Posts

בָּרוּךְ אֲשֶׁר יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת

March 6, 2018

1/3
Please reload

Featured Posts

ערכה של השבת

May 4, 2017

 *בס"ד*
חיזוק יומי... ח' אייר תשע"ז* לעילוי נשמת תמר בת עדיה

  *מעלת השבת*


תשעה באב תש"ד. מחנה ברגן-בלזן. מיום ליום החיים במחנה נעשים קשים יותר, והמשמר הגרמני מחמיר את עונשיו.

בערב תשעה באב אירע מקרה חמור במיוחד, אחד האסירים שרף את המזרן שלו, בטענה כי המזרן מעופש ומלא כינים. הגרמנים הודיעו כי האסיר גרם נזק לרכוש המחנה וזהו פשע בל-יכופר. בערב הודיע הכרוז כי למחרת אף אחד לא יקבל אוכל!

זו הייתה הפעם הראשונה שהוטל עונש על כל אנשי המחנה, ולמרבה האירוניה הוטל העונש בדיוק בתשעה באב...

יונה עמנואל, נער צעיר במחנה הגברים סיפר: "במחנה הנשים שהו אימי ואחותי בת הארבע. אימי לא יכולה הייתה לשאת את מראה בתה הקטנה, שפתיה יבשו וכולה חיוורת. היא חיפשה דבר-מה כדי לבשל לילדה. גיבבה מעט קש, הציתה אש קטנה בסתר ובעמל רב הכינה דייסה, נתנה לבתה לאכול, ובכך החזירה את הצבע ללחייה. למרות מאמציה להסתיר את מעשיה, נתפסה בשעת מעשה בידי אנשי השמירה היהודית של המחנה שהלשינו למשמר הגרמני.

אחת התופעות הקשות במיוחד הייתה הציניות האכזרית כשאילצו הגרמנים את היהודים להעניש את אחיהם. לשם-כך קבעו ממונים לתפיסת העוברים על החוק, לשפיטתם ולביצוע גזר-דינם.

משפטה של אימי נקבע ליום שישי בערב, ליל שבת נחמו. ליל שבת, אימי הלכה באומץ אל מקום המשפט.

בבואה למשפט התיישבה אימי על ספסל הנאשמים. מולה ישבו השופטים, לצידם התובע, הסנגור, העדים והממונה על רישום הפרוטוקול. נאמן לתפקידו החל התובע להרצות את דבריו, הבהיר את חומרת המעשה שעשתה, בהמרותה את צו שליטי המחנה.
והעדים תיארו כיצד העזה האישה להמרות ביודעין את החוק. עתה הגיע תורה של אימי להגיב, נאמר לה כי זכותו של הנאשם להכחיש את האשמות שהוטחו בו, ובכך יוכל לזכות להקלה בעונשו.

ליבה של אימי "רתח" בעקבות כל מה ששמעה, אולם היא נשכה את שפתיה ולא השיבה דבר. מאמצי השופטים לשדלה לדבר, עלו בתוהו. לפיכך הורו השופטים לסנגור לשאת דברים לטובתה. להפתעת הכול הגיבה אימי בסירוב.

היה ברור לכל כי אילו הייתה מסבירה שבישול הדייסה נועד לילדה בת ארבע, חיוורת ומעולפת, הייתה התמונה שונה והעונש היה מזערי. אולם אימי, בעקשנות מוזרה, ויתרה על זכותה ולא הניחה לשופטים ברירה אלא לחרוץ את דינה.

בשקט שמעה אימי את פסק-הדין: שלילת מנות לחם ליומיים. היא יצאה ממקום המשפט, חזרה אלינו, וביקשנו לשמוע ממנה על מהלך המשפט.      

כשסיימה אימי לספר תמהתי באוזניה: 'למה לא דיברת? מדוע לא נתת לסנגור ללמד עלייך זכות?! מפני מה ויתרת על האפשרות להקל בעונשך?'

השיבה אימי: 'כל מילה שנאמרה במשפט נרשמה בידי היהודי הממונה לרשום את הפרוטוקול. לוּ הייתי מדברת, היה היהודי נאלץ לרשום את דבריי בליל שבת-קודש! לכן שתקתי. מוטב לי לרעוב יומיים מלגרום ליהודי לחלל את השבת!" (יונה עמנואל)

"...כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם..." (שמות לא', יג') - השבת היא אחת משלושת האותות המקשרות ביננו לבין אבינו שבשמים, בשבת אנו מעידים שהקב"ה ברא את העולם....    
אנו, העם הנבחר, קיבלנו את האוצר האלוהי הזה, יום שלם המוקדש רק לנו העם היהודי. למשפחה, למנוחה, ללימוד תורה ועונג צרוף. גוי ששמר את השבת מתחייב מיתה. 
אלפי שנים אבותינו מסרו נפש על שמירת שבת ובזכותם קיים העם היהודי.
לצערנו מחוסר ידיעה והכרה בערך השבת, יש רבים המבזבזים את היום הזה, מחללים את קדושתו, מעבירים אותו כעוד יום חול ובכך מפירים את הברית שבינינו לאבינו שבשמים האבא מצטער ואנחנו הילדים מפסידים את יחודנו ומעלתנו כהעם הנבחר.

מעלת השבת כה גדולה עד שאמר רבי חייא בר אבא בשם רבי יוחנן: "כל המשמר שבת כהלכתה, אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש – מוחלין לו…" (שבת קיח'.) - מכאן, עיקר החזרה בתשובה הוא לשמור על קדושת השבת.

טועמיה חיים זכו.
נהיה חכמים וגיבורים. כל רגע בשבת יכול להיות מעיין עולם הבא, כוחה של השבת לאחד את המשפחה בסעודת עונג שבת בשירה ובדברי תורה ולהשרות את השכינה בביתנו.        

יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

*היום יום חמישי שלושה ועשרים יום לעומר שהם שני שבועות ושני ימים*
 

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Follow Us
Please reload

Search By Tags